מקור תלמוד ירושלמי בבא מציעא א׳:ז׳:ג׳
7 שְׁטָר שֶׁלָּוָה בוֹ וּפְרָעוֹ לֹא יַחֲזוֹר וְיִגְבֶּה בוֹ מִפְּנֵי מֵירַע כּוֹחָן שֶׁל לְקוּחוֹת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ לְבוֹ בַיּוֹם. רִבִּי זֵירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הָכָא אַתָּ מַר. אֲפִילוּ לְבוֹ בַיּוֹם. וְהָכָא אַתָּ מַר. אִם זְמַנּוֹ יוֹצֵא לְבוֹ בַיּוֹם יַחֲזִיר. אָמַר לֵיהּ. אָדָם מָצוּי לִלְוֹת וְלִפְרוֹעַ לְבוֹ בַיּוֹם. וְאֵין אָדָם עָשׂוּי לִפְרוֹעַ וְלִלְוֹות לְבוֹ בַיּוֹם. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הוּא הַזְּמָן וְהֵן הָעֵדִים וְהוּא הַמִּלְוָה מָהוּ מִפְּנֵי מֵירַע כּוֹחָן שֶׁל לְקוּחוֹת. אָמַר לֵיהּ. בְּשֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבְּדוּ נְכָסִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. בְּשֶׁלֹּא חָתְמוּ הָעֵדִים עַל אוֹתָהּ הַמִּלְוָה.
פירוש חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא מציעא א׳:ז׳:ג׳
7 שטר שלוה בו ופרעו לא יחזיר ויגבה בו ר"ל לא יחזור וילוה מפני מירע כחן של לקוחות כדמפרש לקמן שמה יגבה בו מלקוחות שלא כדין ר' יסא בשם ר' יוחנן ואפילו לבו ביום נמי אינו גובה מלקוחות. ר"ז בעי קומי ר' יסא הכא מר אפילו לבו ביום והכא את מר אם זמנו יוצא לבו ביום יחזור פי' דלעיל בה"ו גרסינן וחכ"א לא יחזור. ר"א בשם ר"י מפני קנוניא ובשחייב מודה ר' יוסא בשם ר' יוחנן אם הי' זמנו יוצא לבו ביום יחזור משום דלא חיישינן לקנוניא. כדאיתא בשטמ"ק ז"ל באוקימתא דר"כ דמיירי שחייב מודה וניחוש לקנוניא וי"ל דלקנוניא בת יומא לא חיישינן תלמיד הרי"פ ז"ל עיי"ש. ע"ז מקשה ר"ז קומי ר' יוסא כיון דס"ל דאפילו לבו ביום נמי שייך נמחל לו שיעבודו. א"כ קשה למה קאמר ר"י דזמנו בו ביום יחזור הא ניחוש שמא חייש לפשיטא דספרא ואיבעי למיהדר ולמזפי זימנא אחריתי כדאיתא בבבלי דף י"ז. ע"ז משני אדם מצוי ללות ולפרוע בו ביום אבל אין אדם עשוי לאחר הפרעון לחזור וללות בו ביום וע"כ לא שייך כאן החשש הזה ועי' בתוס' הרי"ד:
8 ר"ח בעי קומי ר' יוסי הוא הזמן והן העדים והוא המלוה מהו הורע כוחן של לקוחות. פי' דבבבלי קאמר מפורש אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שיעבודו אבל בירושלמי לא גרים הא דנמחל שיעבודו. אך שהוא מירע ללקוחות. ע"כ שאל ר"ח הטעם למה הורע כחן של לקוחות. ע"ז השיב לו ומפרש ליה הטעם משום שלא נשתעבדו הנכסים שהיא נמחל שיעבודו. ויש אומרים שלא חתמו העדים על אותה המלוה. לאו משום דנמחל שיעבוד הראשון אלא דלכתחלה לא נשתעבד על אותה הלואה: